"קצה חוט" היא תערוכה של מסע בזמן. יש בה עבודות מיצב, פרפורמנס, עבודת וידאו ארט וציור עם סרטי הצלולואיד על הקירות, הרצפה והמחסן. כל הגלריה הופכת לחלל אחד גדול שבו יש אלמנטים המשתלבים זה בזה ונעים במרחב הסימבולי שבין זיכרון, בית הילדות, אבא, אמא, משפחה וילדה אחת ששואלת "היכן אני מתחילה והיכן אני נגמרת".

חומר הגלם איתו יוצרת סיגל ניר כעשור, הוא קלטות וידאו ישנות מפורקות וסלילי סרטים שחולצו מתוך הקלטות. את הקלטות היא אוספת מאנשים שנענו לבקשתה והן נאספו לביתה מכל רחבי הארץ.

הכל התחיל כאשר ניר בקשה מבנה בן השש, לשחרר עבורה סליל של קלטת וידאו. הוא עמד על השולחן במטבח, הרים יד קטנה והסליל החל להשתלשל מטה. תנועת הסליל הייתה קסומה ומהפנטת והרצפה התמלאה בסלילים שחורים ומבריקים. מאז אותו יום ניר חוקרת, מפרקת ופורמת סלילים שהופכים לחומר הגלם עבור המיצגים והמייצבים שהיא יוצרת.

"הקלטת עבורי היא כמו בית שיש בו חדרים נעולים ובעבודה סיזיפית של פירוק, אני מגלה בתוכו סלילי חיים מהודקים", אומרת ניר.

בתערוכה, "קצה חוט", פעולת שחרור הסליל היה למוטיב חוזר. המבקרים בתערוכה קיבלו  מניר, "סליל חיים". ברגע מסוים ניר קיבצה את כל הקהל למעגל וכל אחד שיחרר את הסליל עד שהתרוקנו כולם. מראה שחידד את הפער בין אחדות הפעולה, לפרט האוחז בסליל חייו ההולך ומתרוקן.

המילים, אבא, אימא ורפרנסים מהקיבוץ מופיעים בצורות שונות בכל מרחב הגלריה, אם בציור עם סרטי הצלולואיד ואם בריבועים צהובים קטנים עם המספר 33. לסימון 33 על ריבוע צהוב, יש משמעות והקשר של זיכרון ילדות. בקיבוץ הסימון עם המספר הבדיל בין הבגדים של חברי הקיבוץ במכבסה ובמחסן הבגדים. לכל אחד היה סימון לבגדיו, כמו חותם שלעד יגדיר ויסמל את ההשתייכות לקיבוץ. 33 צהוב היה המספר של הוריה של ניר. "עם השנים הצבע הצהוב נצרב בתוכי ונכח במייצגים שלי, בשמלות צהובות, שקים צהובים ופרחי פלסטיק צהובים", מסבירה ניר.

בנוסף לאלה ,ממוקם בחלל הגלריה, מייצב שמדמה את המקלחת המשותפת בבית הילדים, בקיבוץ בו גדלה. ניר מתארת את ההקשר בין החשיפה במקלחת, לבין הצורך בחשיפה בתהליך האמנותי:

"המקלחת המשותפת עם ילדים נוספים, חשפה מוקדם מדי את גופי בפני כל, בטרם בשלתי וגיליתי את עצמי. כיום הבחירה להיחשף מנסה להתמודד עם הבושה וההסתרה בילדותי. בוחנת מחדש את החשיפה כמרחב ביטוי אמנותי הכרחי לתהליך היצירה. בתערוכה "קצה חוט", בקשתי לנתק את חבל הטבור הכרוך סביבי, אוחז ולופת אותי עד כדי מחנק ולתת לגוף ולנפש שלי, להרפות ולהישטף בתנועה חדשה עד שאזדקף שוב".